האם אפל משתמשת בטקטיקות הפחדה כדי למכור את השעון?

האם אתה יכול למכור מכשיר בריאות, או אפילו תרופה, מבלי שזה ייצא כאילו אתה משחק בכוונה על הפחדים של אנשים רק כדי להרוויח? זו שאלה קשה, שהתחבטתי איתה בימים האחרונים.

אחרי של אפלהכרזה על Watch Series 6 ו-Watch SEבשבוע שעבר, מחשבה מעניינת פגעה בי פתאום: האם אפל מתחילה להישען קצת יותר מדי על טקטיקות הפחדה כדי שתוכל להזיז נפחים גדולים יותר של השעון המתמקד יותר ויותר בבריאות שלה? האם זו הצעה מופרכת עבור חברה שבהחלט החליפה חלק מהמיקוד והאופי שלה לצמיחה צרופה בשנים האחרונות? ערימת המזומנים מתרחבת, ובמקביל נראה שהקסם מתפוגג.

בואו נהיה כנים, בתנאי שעקרונות מוסריים בסיסיים מסוימים לא יופרו, החלטות בחדר הישיבות נוטות להעדיף את הכיוונים שמבטיחים את התשואה הכי גדולה שאפשר. ולמה שלא יעשו זאת? אל תטעו, אין תשובה אחת נכונה לשאלה שאני מציג במאמר זה.

אבל הנה מחשבה מעניינת: מה שמגדיר את אופי החברה ואת הערכים שלה הוא כל מה שהחברה מחליטה להוסיף על אותם עקרונות מוסריים אוניברסליים ובסיסיים. זה מה שהופך אותו לייחודי. לדוגמה, ערך אחד כזה יכול להיות "עיצוב יוצא דופן בכל דבר", ולפיכך חברה תשאף לשחרר לעולם מוצר שאינו עומד בעקרון זה. זה כמובן ישנה את זה מאוד מרוב החברות האחרות שם בחוץ.

דוגמה נוספת לערך מוסף כזה יכולה להיות "אל תיצור לחץ מיותר לאנשים". הייתי אומר שאם עיקרון כזה היה משהו שאפל הייתה מודאגת ממנו מאוד, חלק מהפרסומות של Apple Watch לא היו רואות אור, במיוחד אלו שמספרות את סיפוריהם של אנשים שעברו משברים בריאותיים חמורים, אבל השעון כביכול הציל אותם , בדרך כלל על ידי הודעה מוקדמת מספיק.

אל תבינו אותי לא נכון, הסיפורים האלה נכונים, וזה נהדר שאפל יצרה מכשיר שיכול לעזור עם דברים מסוג זה. לעולם לא אנסה לבטל את הערך העצום של היכולת הזו. אבל יש מקום לשאלה כזו: איזה מסר אתה מעביר לעולם, כשאתה שם זרקור על מקרה נדיר ביותר, כמו זה עם הגבר בן ה-26 שהובהל לבית החולים לאחר Watch הודיע ​​לו על דופק גבוה באופן חריג? ברור שזה היה מצב חמור ביותר, אבל גם מצב שהוא מאוד לא סביר.

דאגה מוגזמת לבטיחות האדם היא פתולוגיה משלה

אז מה המסר כאן? האם זה"כולם בסכנה"? האם זה"יכול להיות שמשהו לא בסדר איתך עכשיו ואולי אתה אפילו לא מבין את זה"? האם זה"אתה יכול למות בכל רגע, גם אם אתה בשנות ה-20 לחייך"? וואו, אלה לא נראים לי הודעות בריאות. ללא כוונה משחק מילים.

או אולי, רק אולי, ההודעה המלאה היא כזו: "אתה אולי חושב שאתה צעיר ובריא, אבל אתה אף פעם לא יכול לדעת - תראה את כל הדברים הטרגיים שיכולים לקרות; אז הנה, קנה את השעון הזה, זה יעזור לך להישאר בחיים בעולם המסוכן והמסוכן הזה."מבלי לספק את ההקשר הדרוש כדי להבין עד כמה זה לא סביר לחוות מצב כזה בגיל כה צעיר, אתה יכול לראות כיצד ניתן להגדיל את הסיכון הנתפס. השאלה היא מתי מתחיל הלחץ המיותר שנוצר על ידי מודעות כאלה לעלות על היתרונות האפשריים של המכשיר בפועל?

כעת, אכן יש כאן סכנה להפוך לצינית. אנחנו יכולים לקחת יותר מדי מקרים עסקיים ולצפות בהם מנקודת מבט כזו. עם זאת, כאשר אנו עוברים לתחום הבריאות והרווחה, הכל צריך להתנהל בזהירות יתרה, ומומלץ ליישם גם מוסריות יתרה, כי כבר לא מדובר במכירת מחשבים; מדובר בהתעסקות עם רגשות, פחדים וחרדות של אנשים. ודבר אחד שאנחנו בהחלט לא צריכים יותר ממנו בעולם הזה הוא לחץ או חרדה.

אם תכונה נתפסת כ"נעימה שיש" בעולם הגאדג'טים, בעולם הבריאות היא יכולה בקלות להיתפס כגורם מכריע במצב אפשרי של "חיים או מוות"במוחו של הצרכן, עוד לפני ביצוע הרכישה בפועל. ובגלל ש"הכל אפשרי", אנחנו יורדים לחור הארנב של "מה אם זה יקרה; או מה אם זה יקרה?" עדיף להיות בטוח, נכון? השאלה "מה אם?" יכול להיות מאוד שימושי בחיים, אבל כאשר מתמודדים עם תרחישים בעלי סבירות נמוכה ביותר, שואלים שוב ושוב "מה אם?" עלול להטיל מס ומטעה באופן פתולוגי.

כפי שהוזכר לעיל, אני לא חושב שיש תשובה חד משמעית או פתרון לשאלות הללו. אבל אני חושב שיש מה לומר ולדון לגבי הדרך שבה חברות פועלות בשיווק מוצרי בריאות ובריאות, כמו Apple Watch. אם יש לכם דעה בנושא זה, אשמח לראות מה דעתכם, אז אל תהססו להגיב!