לפני זמן לא רב, נחשף ש-AT&T (באופן לא מפתיע) משתמש בחלק מהןשיטות מפוקפקותלדחוף מנויים אלחוטיים מהתוכניות הישנות ללא הגבלה ולכיוון תוכניות נתונים מוגבלות חדשות יותר. השמועה הייתה שלמרות ש-AT&T טענה שהיא צריכה "לנהל" את הרשת שלה על ידי מניעת כמה לקוחות בעלי שימוש גבוה, היא למעשה מכוונת רק לאלו עם תוכניות ישנות ללא הגבלה. כעת, ועדת הסחר הפדרלית (FTC) תובעת את AT&T על שיטות "הטעיה" הללו.
התלונה של ה-FTC טוענת כי החברה נכשלה בגילוי נאות ללקוחותיה בתוכניות נתונים בלתי מוגבלות שאם הם מגיעים לכמות מסוימת של שימוש בנתונים במחזור חיוב נתון, AT&T מפחיתה - או "מצערת" - את מהירות הנתונים שלהם עד כדי כך ש יישומי טלפון סלולרי נפוצים רבים - כמו גלישה באינטרנט, ניווט GPS וצפייה בווידאו זורם - הופכים לקשים או כמעט בלתי אפשריים לשימוש.
בסופו של דבר, ה-FTC טוענת ש-AT&T הטעתה לקוחות, כי בעוד ש"ללא הגבלה" אמור להיות בלתי מוגבל, זה למעשה לא לפי הכללים של AT&T. במקום זאת, AT&T הטילה הגבלות על מה שאמור להיות תוכניות בלתי מוגבלות, עם התוכנית הלא כל כך עדינה לגרום לאנשים לבטל את התוכניות הישנות הללו ולעבור לשכבות נתונים חדשות יותר. הסיבה שה-FTC מאמין שיש לה מקרה היא כי AT&T הנהיגה את מדיניות המצערת הזו לאחר מעשה, ולמעשה שינתה את התנאים באמצע חוזה.
באופן לא מפתיע, AT&T לא מסכימה עם השקפת ה-FTC על הדברים, ומשתמשת בכמה תירוצים יצירתיים למדי מדוע מה שהיא עשתה הוא חוקי. קודם כל, כמו דרכה של כוח מושרש, AT&T הלכה עם ההגנה הקלאסית "כולם עושים את זה" (שזה אותו תירוץ שתקבל מחברת כבלים אם תשאל למה אתה לא יכול פשוט לשלם עבור ערוצים שאתה רוצה, או קנה קופסת כבלים משלך), ובעקבות זאת עם ההגנה המאוד מעניינת שהלקוחות המעטים שנפגעו קיבלו הודעה בטקסט, וגם היו צריכים לראות את אחד מ"כמעט 2,000 כתבות חדשותיות" על השינויים.
קשה לטעון שלקוחות לא ידעו על השינוי, אבל לפי ה-FTC, זה לא העניין, כי אי אפשר לשנות חוזה עם הודעה לעיתונות ארצית והודעת SMS.
