אנו מקדישים זמן רב לכיסוי קווי הדגל של מותגי הסמארטפונים המובילים: ה-Galaxy S של סמסונג, הפיקסלים של גוגל, סדרות ה-G וה-V של LG וכמובן, מכשירי האייפון של אפל. וזה הכל טוב ויפה, אבל יש הרבה טלפונים אחרים שהשאירו את חותמם בתעשייה – והם לא בהכרח דגמים יוקרתיים.
היום, נסקור את האבולוציה של קו ה-Moto G: מההתחלה הצנועה שלו ב-2013 ועד 2019, כשהסדרה משתרעת על פני יותר גדלי מסך ונקודות מחיר מאי פעם, אבל נשארת נאמנה לפילוסופיה המקורית שלה. . אז, ללא עיכובים נוספים, בואו נתחיל עם...
Moto G המקורי
כפי שכבר הזכרנו, ה-Moto G הראשון יצא ב-2013, ולמרות שהוא לא היה משהו מרגש מבחינת מפרט, הוא היה פורץ דרך בדרכו שלו. מוטורולה עשתה את זה עבור מה שנקרא שווקים מתעוררים, למשל הודו ודרום אמריקה, מה שאומר בדרך כלל מפרט נמוך, מחיר נמוך. אבל מוטורולה הצליחה להגיע למקום המתוק בין השניים ויצרה את אחד הטלפונים התקציביים הטובים ביותר באותה תקופה. הפופולריות של ה-Moto G הייתה מעבר לציפיות החברה, וזמן לא רב לאחר השחרור הראשוני, הוא הובא למספר שווקים אחרים, כולל אירופה וארה"ב.
עם העיצוב הלא-קשוח, המפרט הגון והמחיר הנמוך שלו, ה-Moto G הראשון היה להיט מיידי. הוא נמכר כל כך טוב, שהוא הגיע למקום הראשון בטבלת רבי המכר של מוטורולה, והביס טלפונים פופולריים רבים אחרים, כולל ה-Razr המפורסם. ל-Moto G היה צג בגודל 4.5 אינץ', ג'יגה-בייט בודד של זיכרון RAM ועד 16 ג'יגה-בייט של אחסון, אבל עבור טלפון בתקציב נמוך ב-2013, אלה היו מפרט חומרה מכובד.
ה-Moto G המקורי הפך לסמארטפון הראשון עבור מיליוני אנשים, וזה לא היה רק בגלל היחס הגדול בין המחיר למפרט. לטלפון הקומפקטי הייתה אווירה מאוד מסבירת פנים ואפילו חמודה. זה היה נוח לאחיזה, עמיד והרגיש כמו בן לוויה מהימן, כמעט חבר דיגיטלי. ניתן לומר זאת על מעט טלפונים כיום, עם העיצובים המפוארים שלהם ולוחות הזכוכית.
באותה תקופה, Motorola Mobility הייתה החברה האחראית לטלפונים של מוטורולה, והיא הייתה בבעלות גוגל. המשמעות היא שהתוכנה של הטלפון לא הייתה משועבדת לאפליקציות מיותרות. אנדרואיד KitKat ב-Moto G פעל בצורה חלקה יחסית, מה שלא היה המקרה של רוב הטלפונים בגזרת המחיר שלו בשנת 2013.
וכך התחיל אחד מקווי הסמארטפונים המצליחים ביותר של מוטורולה. אין פלא אם כך שאחרי ההשפעה שה-Moto G הראשון עשה בשוק, דגמים חדשים יותר היו מהירים בעבודה.
יורשים מוקדמים
היורש הראשון יצא בספטמבר 2014 ואחריו די מהר הגיעה האיטרציה השלישית ביולי 2015. שני הטלפונים נקראו פשוט Moto G, ואחריו בדרך כלל הבהרת השנה או הדור של הדגם (שני או שלישי). שני המכשירים עקבו מקרוב אחר המתכון המנצח של המקור בקושי עם שינויים במפרט, לטוב ולרע. השדרוג הבולט ביותר היה רווח של 0.5 אינץ' בגודל התצוגה ודירוג ה-IP של הדור השלישי של Moto G לעמידות במים. האחרון היה תכונה די נדירה עבור טלפון תקציבי בשנת 2015, אך למרבה הצער, זה לא היה אחד שיישאר עם דגמים עתידיים.
Moto G 2015 עושה אמבטיה בבטחה
כל זה אומר ששני הטלפונים עדיין היו הצעות ערך נהדרות, אבל מכיוון שהם היו רק יותר מאותו הדבר, ההשפעה שלהם על השוק לא הייתה כל כך חזקה. ובכל זאת, לאנשים שאיחרו למסיבה היה דגם חדש יותר לקנות, ולרוב, הם היו יותר ממרוצים ממה שהם קיבלו.
בין יציאת ה-Moto Gs 2014 ו-2015, קרה משהו משמעותי: גוגל מכרה את Motorola Mobility ללנובו. משמעות הדבר היא שגורלו של Moto G נח כעת בידיה של ענקית הטכנולוגיה הסינית. העסקה התרחשה בסוף אוקטובר 2014, אבל מחזורי העיצוב הארוכים של סמארטפונים גרמו לכך שזה בעצם הטלפון של גוגל ששוחרר ביולי 2015, בתור הדור השלישי של Moto G. מה שלנובו חכה לציבור לא היה להתברר עד האיטרציה הרביעית של הקו.
שלטונה של לנובו על Moto G
Moto G4 Plus
עידן ה-Moto G של לנובו החל רשמית עם הטלפון הרביעי של הקו, אשר נקרא כעת Moto G4. עם זאת, ערכת השמות לא הייתה הדבר החדש היחיד. לאחר ששם מבוסס בתעשייה בידיה, לנובו החליטה לתת ל-Moto G זוג אחים: ה-Moto G4 Play וה-Moto G4 Plus. ה-G4 Play היה הזול מבין השלושה והיה לו שבב חלש יותר, בעוד שה-Moto G4 וה-G4 Plus הרגילים עלו רמה וקיבלו פלטפורמות ניידות מסדרת Snapdragon 600 חזקות יותר.
איזה אחד משלושת הדגמים היה היורש הרוחני של ה-Moto G הקודם קשה לדעת ובסופו של דבר חסר טעם, שכן למשתמשים הייתה כעת האפשרות לבחור אחד בעצמם. ובעוד העיצוב היה בקנה אחד עם הפילוסופיה של המותג, הדגמים החדשים היו חסרים את הכריזמה שהייתה ל-Moto G המקורי. הם הפכו לעוד סט של סמארטפונים גנריים ללא ריגוש. המחיר זחל אט אט כלפי מעלה, חלקית בגלל הוספת פיצ'רים חדשים כמו קורא טביעות אצבע, למשל, וחלקית בגלל שזו הייתה המגמה בשוק.
זה לא אומר שהטלפונים היו גרועים. להיפך, בעוד שהייתה וריאציה מסוימת באיכות ובתפיסה של מומחים וצרכנים, קו ה-Moto G הצליח לשמור על מיקומו הטוב לאחר שלנובו השתלטה על אף שהמתנגדים ראו אבדון ואפלה בעתיד המותג לאחר העסקה עם גוגל. עדיין היה דגם שהיה קרוב לזה המקורי מבחינת המחיר ועוד גרסאות גדולות וטובות יותר עבור אלה שהיו להם קצת יותר מזומן אבל היו מוכנים להישאר נאמנים "MotoGists".
הקו הפך למרכיב עיקרי בטלפון שאתה ממליץ למישהו שלא אכפת לו כל כך מטכנולוגיה ורק רוצה משהו שעובד טוב ועושה הכל בצורה הוגנת. לא דאגתם שהם יזעפו את המחיר או יתקשו עם תוכנה מוזרה שנמצאת עליו. חווית אנדרואיד חסרת ייחוד לחלוטין!
לנובו לא מהססת להתנסות בהרכב של סדרת Moto G. מאז שהחברה השיגה שליטה מלאה בתהליך העיצוב והייצור, היא החלה להציע גרסאות נוספות, מתוך רצון לספק את הצרכים של כל שוק. הגעה זו לנתח שוק גדול יותר מיוצגת בבירור על ידי מערך ארבעת הסמארטפונים של Moto G7.
סדרת Moto G7 בתמונה מלפנים ומאחור - G7 Play, G7 Power, G7 Plus, G7
לצד ה-Moto G7 הסטנדרטי מגיעות שלוש גרסאות נוספות: Play, Power ו-Plus. Moto G7 Power הוא חבר חדש לגמרי עם סוללה מסיבית של 5,000mAh. עם זאת, אל תניח שמוטורולה פוגעת בלקוחותיה עם כל ארבעת הרובים בבת אחת. בפרט, שני הטלפונים עם חריצי הדמעות בתמונה למעלה, ה-G7 Plus וה-G7 הרגיל, מוצעים לעתים רחוקות באותה מדינה. אולי מחלקת השיווק של החברה חשבה שדגמים מסוימים נמכרים טוב יותר במדינות מסוימות מאשר באחרות.
עם הליין הרחב יותר, מוטורולה יכולה לבחור ולבחור איזה מארבעת המכשירים לשחרר בהתאם לנתונים שיש לה עבור השוק הספציפי. עם זאת, אל תתפלאו אם בשנה הבאה נראה שינוי נוסף במשפחת Moto G.
אז בעוד שלקו היו עליות ומורדות לאורך השנים, בדיוק כמו כל אחר בשוק, משתמשים שהחליטו לסמוך על השם Moto G יהיו יותר מרוצים מהבחירה שלהם גם אם דילגו כמה דורות. לא לעתים קרובות אתה רואה עקביות כזו בטכנולוגיה, ובמיוחד לא בעולם האלים של הסמארטפונים. ועל כך, ה-Moto G ראוי להכרה שלנו.
