מסיבת ההשקה והבליץ התקשורתי שלאחר מכן לטאבלט Amazon Kindle Fire היום היה בערך מה שכולנו ציפינו. שמענו שמועות וקיבלנו פירוט לגבי מה לצפות מהטאבלט של אמזון, ולכן החשיפה היום הייתה פחות הפתעה ויותר מהדורה עבור כל מי שהמתין. בדומה לכל אירוע של אפל, ידענו בעצם למה לצפות, אבל להפתעה או שתיים. במקרה הזה. ההפתעות התחלקו ביניהןהמחיר, שהיה נמוך מהצפוי, והמופעל בענןדפדפן אינטרנט משי, שנשמע כמו רעיון מדהים (למרות שהוא נותן לאמזון תיעוד מלא של כל מה שאתה עושה באינטרנט, מה שעשוי להפוך את אמזון לאיום פרטיות גדול בהרבה מפייסבוק או גוגל.) הדבר הכי מעניין בחשיפה היה משהו שאנחנו רואים איתו לעתים קרובות אפל, אך לעתים רחוקות עם גוגל: התכנסות תוכן.
לא ציפינו שהטאבלט של אמזון יהיה כל כך מושך למשתמשי הארדקור, וזה כנראה לא, אבל אולי פספסנו עד כמה אמזון מבינה את משחק הטאבלט. טאבלטים הם בסופו של דבר מכשירים לצריכת תוכן, ובאמת אינם הטובים ביותר לפרודוקטיביות מעבר לאיזה דואר אלקטרוני או סקירת מסמכים קלה. עם זאת בחשבון, הטאבלטים המוצלחים ביותר הם אלו שיכולים להציע תוכן. אפל תמיד ידעה זאת, וזו הסיבה שהיא דוחפת מוזיקה, וידאו ועכשיו ספרים בחנות iTunes בדיוק כמו האפליקציות והמשחקים. אמזון השקיעה לא מעט זמן בבניית החלקים השונים של אספקת התוכן שלה, החל בספרים ובמגזינים, ואז התרחבה למוזיקה עם חנות ה-MP3, וידאו עם ה-Instant Store ואפליקציות באפסטור שלה. אספקת התוכן הזו מרשימה להפליא, וזה מה שבאמת יניע את המכירות של Kindle Fire יותר מכל דבר אחר.
מה שגוגל חסר
אספקת התוכן הזו גם מדגישה את החיסרון המובנה במודל של גוגל. גוגל מעולם לא הייתה חברת תוכן. גוגל היא חברת קישור, חברת חיבור, וזו הסיבה שאנדרואיד כל כך הצליחה. טלפונים הם מכשירי תקשורת, והם כולם עוסקים בגילוי וחיבורים. גוגל מבינה איך אנשים מתקשרים זה עם זה, וגוגל יודעת איך לעזור לך למצוא דברים שאתה רוצה למצוא. עם טלפון אנדרואיד, אתה יכול ליצור אינטראקציה עם חברים ובני משפחה במספר דרכים, או שאתה יכול למצוא מידע במהירות באמצעות חיפושים קלים באינטרנט, או חיפושים מקומיים במפות Google. ל-Google היו השירותים עם מפות, Gmail, Talk וחיפוש כדי ליצור מערכת הפעלה לטלפון שעבדה. למרבה הצער, המודל של גוגל לא מתורגם לטאבלטים, כי מקרה השימוש שונה לחלוטין ולגוגל פשוט אין את התוכן לגבות אותו.
כשאפל השיקה את האייפד, כבר הייתה לה את חנות המוזיקה הדיגיטלית הפופולרית ביותר בעולם, חנות וידאו מרשימה אם כי לא בשימוש, וחנות אפליקציות שגובה בהרבה מפתחים נרגשים שמילאו את האייפד ב-2,000 אפליקציות בהשקה. בנוסף, האפליקציות הללו תוכננו במיוחד ונבחרו להראות בדיוק את מה שמייחד את האייפד מהיותו רק "אייפון גדול" כפי שספקנים רבים חשבו שהטאבלט של אפל יהיה. לאחר מכן, לסירוגין, אפל הוסיפה את iBookstore לתערובת, ועשתה עסקאות עם פרסומים מודפסים שונים כדי להפוך את האייפד לחנות האחת לכל תוכן שתרצה. אמזון עשתה את אותו הדבר על ידי הצגת טאבלט שבו החומרה ואפילו מערכת ההפעלה לא כל כך חשובה. התוכן היה כוכב התוכנית. לגוגל יש את חנות הספרים האלקטרוניים הגדולה ביותר בסביבה, אבל ספרים לא דוחפים טאבלטים. חנות הווידאו של גוגל צומחת, אבל עדיין לא נקודת מכירה ענקית. אפילו עכשיו, אפליקציות ספציפיות ל-Honeycomb מוגבלות וסביר להניח שהן אפילו לא מתקרבות ל-2,000 האפליקציות שהיו לאייפד בעת ההשקה. ולגוגל אין אפשרויות למשלוח מוזיקה, אין חנות ואין עסקאות עם שירותי סטרימינג כלשהם.
המוצר המצליח ביותר של גוגל לאחרונה היה Google+, וזה לא בגלל שאנשים מחפשים אלטרנטיבה לפייסבוק (אם כי זה חלק ממנה). או לפחות פונקציונלי, כמו ב-Buzz). לאחר מכן, לאחר שהכל נבנה, גוגל ריכזה יחד את YouTube, Picasa, Profiles, Buzz, Talk, News ו-Blogger ויצרה רשת חברתית משכנעת ומעוצבת היטב. למרבה הצער, לגוגל אין את המאפיינים ליצירת תוכן, והיא אימצה לבנות את התוכן הזה.
בנה את החנויות והן יבואו
כפי שציינו, לגוגל יש כבר את חנות הספרים האלקטרוניים הגדולה ביותר בסביבה, אבל גוגל עדיין לא הוציאה מזה הרבהדיווח על משא ומתןעם הוצאות דפוס אחרות בהבאת מבחר קריאה מגוון יותר לאנדרואיד. ייתכן שמוזיקה לא תהיה בראש סדר העדיפויות, כי כבר יש בחירה עם אפליקציות זמינות עבור Rdio, Spotify, Pandora ועוד. חוץ מזה, מוזיקה היא התוכן הכי פחות חשוב בכל הנוגע למכירת טאבלטים. לגוגל יש יוטיוב לווידאו, אבל הרוב המכריע של התוכן הזה הוא גם לא מה שמוכר טאבלטים. גוגל הרחיבה את מבחר הסרטים שלה, אבל עדיין אין לה טלוויזיה בכלל, והאפשרויות מוגבלות מאוד בכל הנוגע לאפליקציות שכן נטפליקס והולו עדיין לא תומכות ב-Honeycomb.
אנו יכולים לקוות שעם הצגת Ice Cream Sandwich, מספר האפליקציות הממוקדות בטאבלט הזמינות עבור אנדרואיד יגדל בגלל הכלים הטובים יותר שיאפשרו למפתחים ליצור אפליקציות למספר מכשירים מטלפון לטאבלט. הבעיה עם התקווה היא שמפתחים הם קבוצה הפכפכה ידועה לשמצה ובשלב זה נראה כי תמיכת טאבלטים אנדרואיד תקועה במעגל קסמים - אף אחד לא רוצה טאבלטים של אנדרואיד כי אין מספיק תמיכה למפתחים, אבל מפתחים לא יתמכו באנדרואיד טאבלטים כי אף אחד לא קונה אותם.לְעַדְכֵּן: יש הרבה ספקולציות, אבל אין מספרים קשים לגבי כמה אפליקציות זמינות לטאבלטים של Honeycomb כרגע. רשימות רבות של אפליקציות המיועדות ל-Honeycomb סופרות את האפליקציות מתחת ל-300, בעוד ההערכות מציינות את המספר בין 700-2000. אפילו חיפוש ב-Android Market טען שהיו "לפחות 1000" תוצאות, אבל רשמו רק 480. קורא טען שיש 14,000 אפליקציות Honeycomb, אבל לא היה לנו ממש מזל לאמת זאת. אם מישהו יכול לעזור לנו לקבוע כמה אפליקציות תוכננו עבור Honeycomb (או אפילו המספר התואם עם Honeycomb יהיה מעניין בשלב זה), נודה על כך מאוד.
תצוגה שונה על משחק הטאבלט
ראינו טאבלטים אחרים נכנסים לשוק ונכשלים ואנחנו תמיד מאשימים את הבעיות בחומרה גרועה או תוכנה גרועה, אבל יש אפשרות ממשית שאפשר היה להתגבר על כל אחת מהבעיות האלה עם התוכן הנכון מאחוריה. ל-BlackBerry PlayBook היו בעיות עם בחירות תוכנה גרועות (מישהו ב-BlackBerry Bridge?), ובגלל ששוק היעד אולי לא קיים. כפי שציינו, טאבלטים אינם מכשירי הפרודוקטיביות הטובים ביותר, ובלקברי עדיין ממוקדת יותר לארגונים מכל דבר אחר. ל-HP TouchPad לא הייתה החומרה הטובה ביותר, אבל זה בהחלט לא היה מכשיר רע, ו-webOS היא מערכת ההפעלה הטובה ביותר שלא מוצאת שוק. כעת, תארו לעצמכם אם אמזון הייתה מעמידה את חנויות התוכן שלה מאחורי לוח המגע של HP. בהיעדר חומרה או לא, סביר להניח שהמכשיר הזה היה נמכר (ומציל את webOS בתהליך.)
זה מחזיר אותנו ללמבו של טאבלטים אנדרואיד, שמצאו נתח שוק מכובד דרך מכשירי אנדרואיד 2.x בגודל 7 אינץ', שאין להם מחסור באפליקציות (בלי קשר אם האפליקציות הללו מתרחבות היטב למסכי 7 אינץ' ), ומוכרים בעיקר בגלל העלות הנמוכה שלהם. טאבלטים של חלת דבש הם השוק האמיתי שגוגל רוצה, אבל לא מצליח למצוא דריסת רגל. התיאוריה הרווחת היא שהמחסור באפליקציות לבדו הוא שמפחית את המכירות, אבל אולי זה לא המקרה. יותר מכל, ייתכן שה-Honeycomb הדגישה שגוגל רצה קדימה מהר מדי מבלי לבנות את הבסיס קודם. אפל ואמזון ידעו לבנות את חנויות התוכן לפני שצללו למשחק הטאבלט. גוגל צריכה לחזק את התוכן שלה, במיוחד בווידאו, מגזינים ועיתונים, בנוסף לדחוף מפתחים ליצור אפליקציות לפני שטאבלטים של אנדרואיד באמת יכולים להמריא. כמובן, כפי שציינו, גוגל היא לא חברת תוכן, ומעולם לא הייתה, וגם לגוגל לא היה רקורד כל כך טוב בבניית חנויות. זה לא מבשר טובות לתיקון הבעיה הזו, אבל אולי עם השותפויות הנכונות, התוכן יכול להגיע ממקורות אחרים. עם זאת, זו בהחלט בעיה מרכזית שגוגל צריכה לבדוק.
תוֹסֶפֶת:
כפי שציינו הקוראים, גם טבליות Honeycomb סובלים מחוסר שיווק, אבל מה בדיוק ימליץ השיווק? ניתן בקלות רבה לאתר את חוסר השיווק לבעיית התוכן שתיארנו למעלה. אף קמפיין שיווקי לטאבלטים לא יכול להשתמש במפרט החומרה כנקודת מכירה, וזה לא עובד בימינו. קמפיין השיווק של DROID מתייחס כל הזמן לכוחו של אנדרואיד מרקט, אבל זה לא משהו שצריך להצביע עליו בטאבלטים של Honeycomb, כי אין אפליקציות. אין חנות מוזיקה, וחנות וידאו שזקוקה ליותר תוכן. גם כלי השיווק של טלפונים אנדרואיד כמו גוגל מפות וכו' לא יעבדו, כי המוצרים האלה מתאימים יותר לטלפונים. הדבר היחיד שיש לגוגל שאפשר להכניס לפרסום הוא חנות גוגל ספרים, אבל חנות ספרים היא רק כלי שיווקי לטאבלט שעולה $250 או פחות, והטאבלטים הזולים ביותר של Honeycomb הם בדרך כלל בסביבות $400. טאבלטים של חלת דבש בנויים ליותר שימוש מאשר רק קריאה, אבל התוכן פשוט לא קיים כדי לתמוך בשימושים אלה.
