מָבוֹא
בהתבסס על קו ה-M הקיים שלה, סוני מוסיפה את הטרי שעדיין נענעXperia M2לרשימת המכשירים שלה בטווח הביניים. ה-M2 דומה מאוד לקודמו בכמה מובנים, אך גם שונה למדי בהיבט מסוים אחד: נדל"ן המסך עשה קפיצה אדירה מ-4 ל-4.8 אינץ'.
מצויד בשבב Snapdragon 400 מרובע ליבות מ-Qualcomm ו-1GB של זיכרון RAM, יחד עם חיישן 8 מגה-פיקסל Exmor RS, ה-M2 ייראה לכם כמכשיר הגון מאוד באמצע הדרך. וזה בדיוק המקום אליו סוני מכוונת את ה-M2. בוא נראה אם זה מקיים את ההבטחה הזו.
לְעַצֵב
עיצוב OmniBalance האטרקטיבי של סוני נבדק ונכון.
מבחוץ, שום דבר לא באמת מבדיל את ה-Xperia M2 מהיבול הנוכחי של סוני של הסמארטפונים, וכנראה בטוח לומר שמדובר במאמץ מכוון. אכן, שפת העיצוב OmniBalance של סוני התקבלה היטב על ידי מבקרים וצרכנים כאחד, אך יהיה זה שגוי לומר שה-M2 לא עבר שינויים עיצוביים מסוימים בהשוואה לקודמו.
בחזית, אנו מסתכלים על מסגרת דק בולטת לעין, המאפשרת טביעת רגל קטנה יחסית, למרות המסך הגדול יותר. בחלק העליון תמצאו כמובן את האפרכסת והמצלמה הקדמית, אבל גם נורת התראה קטנה ועגולה. בצד ימין של המכשיר, יש לנו מקש צמצם דו-שלבי, נדנדת ווליום וכפתור הפעלה, כאשר רק האחרון מספק משוב משביע וזמן נסיעה מספקים. כשמסובבים את ה-M2, אנו רואים שהמעטפת האחורית הקמורה של קודמתה נעלמה, וגב פלסטי שטוח לחלוטין תפס את מקומו. לבסוף, ניתן למצוא כעת את הרמקול בצד התחתון של ה-M2.
לְהַצִיג
תצוגה קרה מדי עם זכוכית רפלקטיבית מלמעלה הפוגעת בצפייה בחוץ.
Sony Xperia M2 עשה קפיצה ניכרת בגודל המסך לעומת קודמו, ותצוגת ה-LCD TFT שלו מגיעה כעת ל-4.8 אינץ'. לרוע המזל, רזולוציית הפיקסלים של 540x960 (qHD) של הפאנל מביאה למעשה לצפיפות פיקסלים נחותה מעט של כ-229 ppi.
אם מתרחקים מ-rehashing של מפרטים, בוא נדבר על איכות. טמפרטורת הצבע, מעל 11,000 K (6500 K הוא ערך הייחוס), קרה מדי, כך שלבנים וגוונים שונים של אפור יש גוון כחול. שכפול הצבעים הכולל הוא הגון, למרות שצבעים כמו אדום נוטים להיות קצת רווי יתר. שאר ספקטרום הצבעים מוצג ברובו היטב, עם סטיות מקובלות ממצבי הייחוס. גמא, בגיל 2, גם בסדר, אם כי זה גורם לתמונה פחות מנוגדת עם הדגשות בהירות מדי.
לבסוף, בהירות מרבית מקובלת למדי עבור המעמד הזה ב-461 ניטים, אם כי הזכוכית הרפלקטיבית למעלה מגבילה את כמות התצוגה שאנו יכולים להבחין באור שמש ישיר. זאת אומרת שהוא קריא, אבל אתה תפזול מדי פעם.
ממשק ופונקציונליות
סקין האנדרואיד החתימה של סוני הוא עדיין בין המועדפים שלנו.
באופן טיפוסי של סוני, מערכת ההפעלה אנדרואיד 4.3 Jelly Bean (בהמתנה ל-KitKat) המניעה את ה-Xperia M2 עברה עור יסודי. זה לא בהכרח דבר רע, במיוחד אם לוקחים בחשבון את גישת העיצוב של סוני - השכבות פשוטות, אחידות וקלות לעיניים. אם ערכת הנושא המוגדרת כברירת מחדל אינה לטעמכם, יש לכם בחירה במונחים של התאמה אישית - בין אם זה ערכות נושא שונות, טפט אחר למסך הנעילה שלכם, או הוספת חילופי שינוי מהירים נוספים בחלונית ההתראות הנפתחת.
ה-Xperia M2 מגיע גם טעון מראש עם כמה אפליקציות, רובן באדיבות שירותי סוני שונים. לדוגמה, Sony Select הוא שוק אפליקציות וערכות נושא קטן ואצור, ו-Socialife News הוא קורא חדשות עם עיצוב פשוט במיוחד (אך מפגר). ניתן למצוא גם אפליקציות כמו Music Unlimited, Video Unlimited ואפילו PlayStation Mobile על הסיפון, ויש אפילו אפליקציית ניווט מותאמת אישית באדיבות Garmin עם ניסיון חינם של 60 יום.
מעבד וזיכרון
מעבד מהיר מבטיח פעולה נטולת סלסולים.
שבב Snapdragon 400 האופנתי כעת, 1.2GHz של קוואלקום, מצא לעצמו בית חדש עם ה-Xperia M2, ויחד עם ה-Adreno 305 GPU הנאמן שלו הופכים את הפעלת המכשיר לנעימה מאוד. כמובן, מקל זיכרון RAM של 1GB בטוח גם עוזר בזה.
בתקופתנו עם ה-M2, לא נתקלנו במצבים שבהם פיגור או סתם איטיות כללית הרימו את ראשם המכוער. הניווט בממשק מהיר ולא הבחינו בסימני שיהוקים, וזמני טעינה של אפליקציות מקובלים. למעשה, אפילו משחקים מתוחכמים ועתירי גרפיקה (חשבו על Asphalt 8) פעלו בצורה יציבה, ללא ירידה ניכרת בקצב הפריימים.
באשר לאחסון פנימי, יש 8GB שניתן למצוא על הסיפון, ורק 5GB מהם זמינים לשימוש. למרבה המזל, ניתן להוסיף עד 32GB נוספים באמצעות כרטיס microSD.
אינטרנט וקישוריות
מלא עם אפשרויות קישוריות.
הרחבה של תצורת החומרה החזקה יחסית, חווית הגלישה עם דפדפן הכרום המובנה ב-Xperia M2 היא עניין חלק. אפילו אתרים כבדים יותר, מבוססי תמונות, נטענים במהירות, והניווט בהם לא גורם לעומס ניכר על המעבד.
גם אפשרויות הקישוריות בשפע. יש LTE, Bluetooth 4.0, 802.11 a, b, g, n, n 5GHz Wi-Fi, NFC, DLNA, A-GPS (עם תמיכה Glonass), ואפילו תאימות MHL להזרמת מסך ה-M2 על גבי צג גדול יותר.
מַצלֵמָה
מסכן, אפילו במעמד הזה.
ה-Xperia M2 כולל יורה אחורי של 8 מגה פיקסל עם חיישן Sony Exmor RS, עדשת צמצם f/2.4 ופלאש LED. למרבה הצער, התאכזבנו מהביצועים שלו בכל רחבי הלוח.
בתור התחלה, זכור שבמצב ברירת המחדל של צילום Superior Auto, ה-M2 מוציא תמונות של 5.5 מגה-פיקסל במקום 8 מגה-פיקסל. זה מקביל לאופן שבו ה-Xperia Z1/Z2 פועלים במצב האוטומטי - כל 8 מגה פיקסל נמצאים בשימוש, אבל התוצאה הסופית מוקטנת כדי להגיע לצילום באיכות גבוהה יותר וגם לאפשר קצת זום ללא הפסדים. אם כבר מדברים על צילומים, אלה נחשפו באופן עקבי כמו שצריך מניסיוננו, אבל המראה הכללי של התמונות היה פשוט גרוע. הם קונסטרסטיים, עם צבעים מבולגנים, ושוליים ירוקים (ולפעמים סגולים) מתמשכים להם. מה גם שמדי פעם הם יוצאים מחודדים בצורה לא נעימה (מורגש בקלות בצילום דשא ועצים), בעוד שבשאר הזמן התוכנה מספקת תמונות די רכות ודי רועשות. גרוע מכך, תמונות נבחרות הציגו כמה חפצים חזותיים רציניים למדי.
תמונות סטילס שצולמו בסביבות מוארות גרועות ובפנים אינן טובות יותר. שוב יש לנו אקספוזיציה נכונה, אבל הצבעים עדיין לא נכונים, ורעש ורכות הם מציאות בלתי נמנעת. מבזק ה-LED גם חסר אונים למדי, אינו מצליח להאיר כראוי סצנות אפלות יותר.
לגבי לכידת וידאו - המצב די חמור. למרות הצילום ברזולוציית 1080p, הקליפים המתקבלים גרועים, שכן יש להם כמות מוגבלת מאוד של פרטים, מספקים צבעים מנוגדים בצורה לא מושכת ומציעים שחזור סאונד נורא.
מולטימדיה
ה-Xperia M2 הוא מכשיר מולטימדיה בעל יכולת.
היבול הרגיל של אפליקציות מולטימדיה בנושא סוני הוא מה שתמצאו טעון מראש ב-Xperia M2. כרגיל, העיצוב שלהם נעים ואחיד, ולעתים קרובות הם מציעים פונקציונליות נוספת שלא תמצאו באנדרואיד במלאי. לדוגמה, הגלריה מקושרת עם שירות PlayMemories Online של סוני, המאפשר לך להעלות תמונות אוטומטית לשרתים שלה ולסנכרן אותן בכל המכשירים המחוברים שלך. לנגן המוזיקה של Walkman, מצדו, יש תוספות כמו ClearAudio+, שמשפרת אוטומטית את בהירות הסאונד, שלא לדבר על כך שהוא מחובר גם לשירות Music Unlimited של סוני (זכאי לניסיון חינם) - יריב חזק לבעלי תפקידים כמו Spotify.
אם כבר מדברים על מוזיקה, הרמקול של ה-M2 חזק בינוני, אפילו עם xLOUD פועל (מגביר את הווליום), ומגיע עד 75 dB, מה שמאפשר למלא חדר קטן במוזיקה. למרבה הצער, המיקום שלו בצד התחתון של הטלפון הוא קצת מצער, מכיוון שלעתים קרובות מצאנו את עצמנו מעמעמים את הפתיחה שלו כשמשחקים במשחקים במצב נוף. נו טוב.
איכות שיחה
המצב כאן קריטי לחלוטין!
אוי לי! איכות השיחה היא בהחלט אכזבה עצומה עם ה-Xperia M2, המדורג בין הגרועים ביותר שהיה לנו אי העונג לעבוד איתם.
החל מהאוזניה, המצב פשוט קריטי, אפילו עם ClearPhase של סוני (משפר את איכות הרמקול בתוך האוזן). האנשים בצד השני נשמעים כאילו יש להם מקרה חמור מאוד של אף סתום - מידע טונאלי פשוט אבד לנו. גרוע מכך, עוצמת הקול היא בינונית, וזה עשה את זה קשה יותר להבחין בצד השני. בכנות, לעתים קרובות התקשינו אפילו להבין את הנאמר. למרבה הצער, המיקרופון רק מעט טוב יותר. הקול שלך שוב מאבד חבורה שלמה מהמידע הטונאלי שלו בדרכו לצד השני, והבהירות פשוט גרועה. זה F מינוס עבור ה-M2.
סוֹלְלָה
חיי סוללה מגדירים שיא!
במילים פשוטות, ה- Sony Xperia M2 הוא מפלצת סיבולת מטורפת, והצליח לסחוט את 9 השעות העצומות ו-19 דקות במבחן הסוללה המותאם אישית שלנו. זה הופך את ה-M2 לטלפון המתמשך ביותר ברשימת הדירוגים שלנו במעמד זה. אם זה לא מספיק, בכל פעם שחסר לך טעינה אתה יכול להפעיל את מצב STAMINA של סוני, שבעצם משבית את הנתונים/Wi-Fi כשהמסך כבוי, מה שעוזר לך לחסוך בסוללה.
באשר לדירוג הרשמי, המספרים של זמן דיבור ושעון המתנה 3G עומדים על 13.6 שעות ו-26.4 ימים, בהתאמה, או מעל הממוצע.
מַסְקָנָה
לסיכום, הXperia M2הוא מכשיר דו קוטבי אחד באמת לא עקבי. מצד אחד, יש לך עיצוב אטרקטיבי, כוח עיבוד נאות וחיי סוללה להגדרת שיא. מצד שני, התצוגה בינונית, המצלמה: גרועה, ואיכות השיחה ממש לא מקובלת. מה שגרוע יותר, ה-Xperia M2 פשוט יקר מדי. בזמן כתיבת שורות אלה, ניתן להשיג את ה-M2 תמורת כ-300 דולר בארצות הברית, אך באירופה ובהודו המחיר נע בין 330 דולר ל-400 דולר העצום. זה חושף את סוני הביניים החדש הזה לתחרות לא מעטה.
עבור אחד, שניהםמוטורולה מוטו XוGoogle Nexus 5ניתן לקבל תמורת שווה ערך של כ-50 דולר יותר. זה לא סכום זניח, בטח, אבל הרווחים הם פשוט מסיביים. אתה מקבל תצוגה טובה יותר עם שני המכשירים, עיבוד רב יותר, הדמיה מעולה בהרבה ועדכונים מהירים לגרסה האחרונה של אנדרואיד. אפילו קצת יותר גדולסמסונג גלקסי גרנד 2יעשה לך עסקה טובה יותר, לפחות אם אתה מחפש ביניים עם מסך גדול יותר.
בסופו של דבר, Sony Xperia M2, במחיר הזה, הוא פשוט תמורה גרועה לכסף.
