מָבוֹא
של שנה שעברהZTE Axonואקסון פרוהיו הפתעה מענגת - טלפונים חכמים עם פירוט יפה עם אנדרואיד וניל על הסיפון והכל בנקודות מחיר תחרותיות מאוד. לפני מספר חודשים השיקה החברה אתאקסון מיני. אין לטעות בגרסה מיניאטורית שלאקסון פרו, המכשיר הזה יושב איפשהו במגזר הסמארטפונים של הטווח הבינוני העליון, עם מעבד באמצע הדרך ותכונות אקזוטיות כמו סורק טביעות אצבע ומסך Force Touch. אחרון, אבל בהחלט לא פחות חשוב, חווית האנדרואיד במלאי הוחלפה בעור מחדש מלא עם הרבה תכונות חדשות, בשם MiFavor UI.
ה-Axon Mini לא נמכר בארה"ב, וכנראה שלא יהיה. זה מיועד לשווקים באסיה, אבל חובבי טכנולוגיה נועזים עדיין יכולים לקנות ולייבא אותו מאתרי צד שלישי. המחירים משתנים, בדרך כלל נעים סביב ה-400$, אבל שימו לב, זה לפני משלוח ומס. אז בואו נראה אם מה שיש לסמארטפון הזה במלאי שווה את הטרחה!
בתיבה:
- ZTE Axon Mini
- כבל נתונים microUSB
- מטען קיר
- אוזניות בתוך האוזן
- כיסוי אחורי מפלסטיק
- מדריך להתחלה מהירה
- כלי מפליט סים
לְעַצֵב
קטן יותר, אבל עדיין מבריק
ה-ZTE Axon Mini בהחלט לא נראה או מרגיש כמו משהו פחות מסמארטפון עשוי היטב. החלק האחורי שלו מכוסה מתכת, מלבד כמה רצועות עור מלאכותיות המקוננות בחלק העליון והתחתון של הפאנל, מה שמעניק לו מגע ברור. בחזית, לזכוכית של התצוגה יש יותר מראה של "אי", מכיוון שהיא לא נמתחת עד לקצוות הטלפון, אלא מתעגלת ונעצרת ממש לפני המסגרת העליונה והתחתון. בנקודות אלה, גוף המתכת החשוף חקוק בסורגי רמקולים סימטריים, הנושאים את הדפוסים המשולשים החתומים של Axon. אלה אינם רמקולים סטריאו עם אש קדמית - הגריל התחתון מכיל דרייבר בודד, בעוד שהחלק העליון שמור לאפרכסת.
מבחינת משקל וארגונומיה, אנחנו בהחלט אוהבים איך ה-Axon Mini מתמודד. כפתור ההפעלה שלו מקונן בצד ימין, מעל מרכז הטלפון והאצבעות שלנו לא התקשו למצוא אותו בכל מצב. מנדנד הווליום לא קשה להשגה ולתפעול, הודות לגודלו הקומפקטי למדי של המכשיר, אך מצאנו שהוא קצת גבוה מדי לטעמנו. לכפתורי ההפעלה והווליום יש לחיצה מרגיעה, אבל גם נדנוד מעצבן.
לְהַצִיג
פאנל AMOLED מאופק
ה-Axon Mini מציג מסך AMOLED בגודל 5.2 אינץ' ברזולוציית 1080 x 1920 פיקסלים. זה נותן לו תמונה די חדה עם צפיפות פיקסלים של 424 PPI. ZTE עשתה עבודה מצוינת בהכניעת רווית היתר והחבטות שהפאנלים של AMOLED ידועים בהם. הגדרות התצוגה מכילות שלושה מצבי צבע, בשם "טבעי", "צבעוני" ו-"מדהים". הם בעצם שלושה שלבים של רווית צבע, החל משלב מאולף ועד מלא חיים ומוצף מדי.
הירוקים והאדומים של המסך בעליל אינם מתאימים וטמפרטורת הצבע שלו נמדדת ב-8,108 K. זה די רחוק מערך הייחוס של 6,500 K, ואכן תפסנו את התצוגה כקרה באופן ניכר, ומוצצת חיים מכמה צבעים.
זוויות הצפייה מצוינות, עם מינימום עיוות צבע נוכח כאשר אנו מסתכלים על המסך מהצדדים. הבהירות המקסימלית שלו היא 343 ניטים, מה שלא נשמע מצוין על הנייר, אבל לא הייתה לנו בעיה להפעיל את הסמארטפון ביום שמש. המינימום שהוא ילך אליו הוא 5 ניטים, וזה בסדר, אבל לא נהדר לשימוש בלילה.
ממשק ופונקציונליות
MiFavor הוא אכזבה
אין דרך לעקוף את זה - אנחנו ממש לא אוהבים את ממשק MiFavor, הן במראה והן בתפקוד. הממשק מציע 4 חבילות אייקונים שונות ישירות מהקופסה, אך מצאנו שהתמונות היו תפלות ומבלבלות, מה שמקשה עלינו למצוא במהירות את האפליקציות שאנו מחפשים. סמלי אפליקציה של צד שלישי מוכנסים למסגרות, מעוצבות בהתאם לחבילת האייקונים העדכנית לבחירה. אולם המסגרות האמורות מגיעות עם צבע אקראי, או מכוסות בפסים שחורים ואפורים. אלה משתנים מעצמם כל הזמן ללא סיבה נראית לעין.
מבחינת תפעול, הממשק לאחור. יש הרבה דמעות לא נעימות, הבולטות ביותר בעת פתיחת הטלפון, ועיכוב תמידי בתגובה לקלט המשתמש, המורגש ביותר בהקלדה על המקלדת. לקורא טביעות האצבע של הטלפון לוקח לרוב לא מעט זמן להגיב. אם הקריאה הייתה שגויה (ולעיתים קרובות היא שגויה), המשתמש צריך להרים את האצבע ולהניח אותה שוב, ולעיתים קרובות גורם לעוד זמן המתנה ארוך בצורה מביכה לפני שנדע אם ניסיון הנעילה הצליח או לא.
ה-Force Touch של Axon Mini עובד די דומה לאופן שבו מתפקד 3D Touch באייפון 6s, לפחות בתיאוריה. סמלים מסוימים של אפליקציית מניות יציגו תפריט הקשרי כאשר הם נלחצים, הגלריה תיתן לך תצוגה גדולה יותר של תמונה, וניתן לבצע גלילה בין תמונות במסך מלא או העברה מהירה של סרטונים על ידי לחיצה על אחד מצידי התצוגה. עם זאת, אין פונקציונליות של Force Touch בתוך אפליקציית הדוא"ל של המניות. בכל הנוגע לשימושיות בפועל של הפיצ'ר - אנחנו חייבים לומר, היא מרגישה מאוד לא טבעית, בשל שילוב של השהיה כאמור והמשוב הרטט שהטלפון נותן כשהוא רושם לחיצה. זה פשוט מרגיש, סליחה על משחק המילים, מאולץ - כאילו אנחנו נאבקים עם המכשיר כדי לסחוט את התפריט ההקשרי הזה. עם זאת, אפשר בהחלט ללמוד להשתמש בו, ומצאנו שהוא שימושי ביותר כאשר אנו רוצים להפעיל את אפליקציית המצלמה עם מצב מסוים פעיל (סלפי חירום!).
בהתאם לטרנדים המודרניים, לממשק MiFavor יש אפליקציית MiAssistant guard, המעניקה למשתמש שליטה על הרשאות אפליקציה, סורקי זבל ואנטי וירוס, ומרחיקה תהליכים סוררים. זו תוכנה עשויה היטב, שלמעשה יש לה רשימת הלבנים עובדת ולא הייתה לנו בעיה להגדיר אותה כך שהתראות הצ'אט שלנו תמיד יגיעו בזמן, בעוד שתהליכים של אפליקציות לא נחוצות יאבדו ולא יבזבזו שום סוללה יקרה.
יש גם מה לומר על תפריט ההגדרות של ה-Axon Mini. הוא מחולק לשתי כרטיסיות - "Common", שמכיל את תפריטי המשנה שלרוב מחפשים במכשיר אנדרואיד, ו-"All", המהווה את הבית של רוב הגדרות הטלפון המסודרות בצורה משובשת למדי. אופן מבלבל. אמרנו "הרוב" מסיבה כלשהי - למשל, אינך יכול לשנות את הטפט של מסך הבית מכל מקום בהגדרות. ניתן לשנות זאת רק מתפריט הקשר, אותו ניתן למצוא ליד כפתורי הניווט בתוכנה כאשר המשתמש צופה במסך הבית. מסך הנעילה משתנה באופן דומה - צריך להסתכל על מסך הנעילה בפועל, שיש לו תפריט נפתח מלמטה. שמירה על הטון עם התחושה הכללית של ממשק המשתמש של MiFavor, זה פשוט לא הגיוני, ואנחנו חייבים להודות - היה לנו קצת בעיה לגלות איך לשנות את התמונות במסך הנעילה.
הממשק כולל גם שפע של שיטות פתיחה - סריקת קשתית באמצעות המצלמה הקדמית, ביטול נעילה קולי, חיישן טביעת אצבע ואפשרויות ה-PIN או הסיסמה הרגילות. השניים הראשונים הם הכי מגושם ולא אמינים - זה פשוט מרגיש כאילו ZTE זרקה לשם הרבה פיצ'רים, אבל לא שיכללה אף אחת.
ביצועי המערכת
ה-ZTE Axon Mini מצויד ב-Qualcomm Snapdragon 616 SoC ו-3 GB של זיכרון RAM. משחק במשחקים עתירי גרפיקה במכשיר יכול להיות מלווה ב-frame-drop, כך שלעתים קרובות רצוי לגזור את הפרטים הנוספים מהגדרות המשחקים, במידת האפשר. לשבח, הטלפון לא התחמם כששיחק במשחקים תובעניים, כמו Godfire או Hitman: Sniper, והצליח לסחוט איתו הפעלות משחק סולידיות ומהנות כמכשיר גיימינג.
האחסון הפנימי של ה-Axon Mini הוא 32 GB, כאשר 24.5 GB זמינים בפועל למשתמש. זה די והותר לאחסון עבור המשתמש הלא תובעני, אבל אם הוא נגמר - יש חריץ לכרטיס microSD להרחבה של עד 128 GB נוספים.
אינטרנט וקישוריות
ה-Axon Mini תומך במהירות גבוהה 4G LTE על פסים 1, 3, 7, 8, 12, 17, 20, שחלקם מכוסים על ידי AT&T ו-T-Mobile, אך רק באזורים מוגבלים.
דפדפן המניות של הטלפון אינו מהטובים ביותר, מכיוון שהוא לא עבד טוב עם אתרים כבדים, אך לא נתקלנו בבעיות בעבודה עם Chrome. באמצעות הדפדפן של גוגל, ה-Axon Mini הוא מכשיר די יציב ואמין לגלישה באינטרנט. פריכות המסך מתאימה באופן טבעי לתכנים עתירי טקסט, בעוד שהתצוגה בגודל 5.2 אינץ' מקלה על הניווט באתרי אינטרנט גדולים.
קישוריות נוספת כוללת Bluetooth 4.0, ובאופן טבעי, Wi-Fi 802.11 b, g, n, n 5GHz, ac.
מַצלֵמָה
צריך אור
המצלמה הראשית של 13 מגה פיקסל של ה-Axon Mini מייצרת צילומים מגורעים עם צבעים מדויקים, אם כי מעט מכובסים רוב הזמן. הסתכלות על חיתוך של 100% של תמונה שצולמה עם הטלפון מגלה הרבה רעש חד למראה. המצלמה גם נאבקת לא מעט כשיש שמץ של דינמיקה בסצנה. נסו להשיג צילום שמכיל גם חפצים מוארים בשמש וגם צללים טבעיים, ותקבלו הדגשות צרובות עד כדי כך שהאובייקטים הופכים לבלתי נראים, או צללים כהים מאוד. לכן, נדרשת תאורה אחידה בכל פעם שאתה מנסה לצלם. כתוצאה מכל זה, התמונות בסופו של דבר הופכות להיות כהות מדי, תפלות או חסרות חיים.
מצב ה-HDR של הטלפון מסוגל לעשות צילומים דינמיים טובים יותר. לפעמים, זה ייראה מזויף או מסנן (דגימות 10 HDR ו-22 HDR), בעוד שבפעמים אחרות הוא ייראה בדיוק כמו שצריך כנגד כל הסיכויים (דגימות 8 HDR, 12 HDR, 16 HDR). זה קצת איטי לעבד תמונה וזה יכול לייצר כמה תמונות מטושטשות, כך שנדרשות ידיים יציבות!
עם זאת, במהלך הלילה, נראה שלא ניתן לעשות דבר כדי להילחם בטשטושים. כשהסביבה מחשיכה, המצלמה מתקשה לשמור על מיקוד, בעוד שמהירות תריס ארוכות גורמות לתמונות מבולגנות.
זמין מצב ידני משוכלל, המציע בקרות למהירות תריס, ISO, כוונון עדין של איזון הלבן ופיצוי חשיפה. מבחינת האפשרויות הזמינות, זה שווה את המצבים הידניים הטובים ביותר שקיימים, ואנחנו אוהבים את העובדה שהמצלמה מגיבה מיידית שאנחנו מתפעלים את המחוונים - ראינו כמה מכשירים יקרים יותר מראים עיכוב כשאנחנו מנסים להגדיר המיקוד הידני, למשל. הבשר היחיד שיש לנו במצב הזה הוא שההגדרות שלו קצת קשות לגישה, דורשות לחיצה מדויקת על כפתור קטן, ואז העובדה שהמחוונים תופסים יותר ממחצית מהעינית.
יש גם מצב פנורמה, שלוקח תמונות פנורמה של 360 מעלות עם תפרים די טובים, אבל קצת טשטוש גלוי; מצב צילום מסמכים, המסוגל ליישר את צילומי הניירות והלוחות שלנו, שעשיתם בזווית; והפילטרים הפשוטים ומצבי היופי שלך.
מצלמת הסלפי היא מצלמת 8 מגה פיקסל ומפיקה תמונות בסדר. יש הרבה גרגירים שניתן לראות כאשר מתקרבים וכאשר התאורה לא טובה, ניתן לראות בקלות רעש דיגיטלי. לא תצלם את הסלפי המושלם עם הסלפי הזה, אבל לרוב - הפרטים מספיק טובים לצרכי השיתוף של חובב סלפי במדיה החברתית.
קליפים שצולמו עם המצלמה של ה-Axon Mini סובלים מאותן בעיות עם סצנות עם ניגודיות גבוהה שהתמונות עושות. מלבד זאת, הסרטונים מפורטים יפה, מציגים צבעים מדויקים ותוססים, והפוקוס האוטומטי הרציף עובד מצוין - הוא מהיר ונקודתי.
מולטימדיה
מסך ה-AMOLED ב-Axon Mini מתאים היטב לצפייה בתמונות ובקליפים. הוא מפורט יפה, מציג ניגודים היטב, ובעל יכולת לפוצץ צבעים ולהרוות יתר על המידה, אם זה מה שאתה רוצה. לא הייתה לנו בעיה לעשות את ערוץ היוטיוב היומי שלנו בגלישה איתו.
הרמקול של ה-Axon Mini לא עמוק או נקי במיוחד, אבל מצליח להפיק תמונת סאונד סבירה משהו. לעתים נדירות זה יתעוות בעוצמות רמות. זה גם קצת חלש.
איכות שיחה
צריך להתרגל לאפרכסת האופסט החבויה מתחת לסורג העליון של הטלפון כאשר מציבים את ה-Axon Mini כנגד האוזן. לאחר שהדבר יטופל, המשתמש מקבל צליל ברור, מפורט ורם - חוויה די מוצקה במהלך השיחה בסך הכל.
גם הצד השני בשיחות שלנו הצליח להשמיע את קולנו חזק וברור, בלי בעיה להבין אותנו, גם כשהלכנו ברחובות הסואנים.
חיי סוללה
מעבר ליום שלם
כפי שהזכרנו קודם לכן, ה-Axon Mini כולל אפליקציית MiAssistant, שתהרוג אפליקציות כשהטלפון ישן - משהו כמו מצב ה-Stamina של סוני, אבל לא כל כך משוכלל. כתוצאה מכך, המכשיר דואג לכל התרוקנות לא רצויה של הסוללה, ומצאנו שיש לו זמן המתנה יוצא דופן. במהלך הזמן שלנו עם הטלפון, מעולם לא הרגשנו פרנואידים על כך שנגמר המיץ ולעיתים קרובות בילינו יום וחצי ללא טעינה מחדש (כאשר השתמשנו בו רק באופן סתמי).
במבחן הסוללה שלנו, המכשיר החזיק מעמד כ-7 שעות, מה שמראה שגם אם תבלה את רוב היום עם ה-Axon Mini ביד, עדיין תוכל להפיק ממנו לא מעט שימוש לפני שיהיה לך אותו למות עליך.
מַסְקָנָה
כאמור, האקסון מינילא נמכר בארה"ב. אתה עדיין יכול לקנות אותו מאתרי צד שלישי בסביבות $400 לפני מס ומשלוח, אבל הקפד לבדוק באילו רצועות סלולר תומך הדגם שאתה קונה.
אם הרגשת שהיינו ביקורתיים מדי כלפי הסמארטפון עד כה - נקודת המחיר הזו היא שגרמה לנו להיות. ובכן, זה והעובדה שמאוד אהבנו את ה-Axon Pro עם אנדרואיד וניל. המיני מכיל הרבה טכנולוגיה, מרשימה על הנייר אבל לא כל כך בחיים האמיתיים. Force Touch - נהדר, אבל לא מגיב ותחושה לא טבעית; סורק טביעות אצבע - מדהים, אבל לא מהיר או אמין; סורק קשתית ופתיחת נעילה קולית - מגושם ולא מעשי; מצלמת 13 מגה פיקסל נשמעת נהדר, אבל בעלת ביצועים גרועים יותר מכמה מכשירים זולים יותר שסקרנו. זה מרגיש יותר כמו צעצוע של חובבי טכנולוגיה מאשר סמארטפון ממשי, בעל מבנה גוף, ברמה בינונית עליונה.
חוץ מזה, הוא אכן נראה ומרגיש טוב ביד, הוא קומפקטי וארגונומי, בעל איכות שיחה טובה, ואפילו כמה רעיונות נחמדים לאורך עור האנדרואיד המותאם אישית שלו. אבל אף אחד מהרעיונות האלה לא נראה לנו כמושלם ומושלם. במקום זאת, ממשק MiFavor הוא, בשלב זה, כל כך לא מבושל עד שהוא השאיר טעם רע בפינו.
במילים אחרות - לכו על ה-Axon ($330), או Axon Pro ($400), ששניהם נמכרים בארה"ב. אם אתה רוצה לבדוק סמארטפון אנדרואיד עם Force Touch רק מתוך סקרנות, זה לא זה שישביע את הרעב הזה.
